- Ohad Braun
- לפני יום אחד (1)
- זמן קריאה 3 דקות
שלומפר, AKA אלעד לוי הוציא לאחרונה את האיפי הסאגה האחרונה?
חמש רצועות, 17 דקות וגירוד קל בקרקפת של ראפ איכותי המשלב אלקטרוניקה וכלים חיים שמטפטפים סגנונות שונים ליצירה. הסאגה האחרונה? מסכם טרילוגיה מוזיקלית מעולה של 15 קטעים שמספרים את דרכו של הדימונאי המגמגם לתל אביב ולסצנה המוזיקלית שמלווה אותו בהתמודדות עם החיים.
אלעד יציג את הטרילוגיה ב 3.9 בתיבה ביפו במופע מוזיקלי תיאטרלי שצפוי להיות משהו יוצא דופן.
לכבוד ההופעה הזמנו את אלעד לספר לנו על הטרילוגיה, על הדרך ועל ההופעה.
הבמה שלך - שלומפר
אני אלעד aka שלומפר – ראפר ומפיק מוזיקלי.
הטרילוגיה שלי נולדה בלי שתכננתי אותה מראש. כשהייתי חייל נכנסתי לעולם ההפקה המוזיקלית, ושם הבנתי שאני לא רוצה רק ליצור שירים אלא לספר סיפור. רציתי לבנות עולם, להעביר מסע, וליצור מוזיקה שיש לה משמעות מעבר לרגע.
את הפרויקט הראשון, ס ה ש י ש, התחלתי ליצור בצבא, עוד לפני ה7 באוקטובר. כמעט הכול הופק והוקלט לבד בחדר קטן, בלי להבין בהתחלה למה כל השירים מתחברים אחד לשני. רק תוך כדי התהליך הבנתי שנוצר כאן סיפור אחד גדול, ומשם הגיע הרעיון ליצור יצירה אחת ארוכה שמספרת מסע שלם.
אחרי שהתחילה המלחמה, המוזיקה הפכה להיות המקום שהחזיק אותי כחייל בכיפת ברזל. ב־7 באוקטובר הבנתי כמה החיים יכולים להשתנות ברגע, והחוויה הזאת נכנסה עמוק ליצירה שלי. הפרויקט נוגע בשברון לב, התמודדות, השלמה ואהבה עצמית. בתור ילד שגדל עם גמגום, הרבה שנים הרגשתי פחות מאחרים, ודרך הדמות של שלומפר למדתי לקבל את עצמי. שם גם למדתי להיות נאמן לאמנות שלי וליצור לפי מה שהיצירה דורשת ממני.
הפרויקט השני, מתגלגל עם העולם, נולד בתקופה שבה עברתי מדימונה לתל אביב. אחרי שכל החיים גדלתי במקום אחד, פתאום מצאתי את עצמי בעיר חדשה, מוקף באנשים מכל קצוות החברה. המעבר הזה היה שיעור גדול עבורי – ללמוד להתמודד עם עולם חדש ולהבין שלא הכול בשליטתי.
בתקופה הזאת הכרתי גם את המנהלת שלי, אפרת כהן, שהאמינה בדרך שלי כשהיא עדיין הייתה רחוקה מלהיות מובנת מאליה. היא עזרה לי לקבל החלטות, לדחוף קדימה ברגעים של ספק ולשמור על האמונה שאפשר לבנות דרך אמנותית בלי להתפשר על האמת שלי. בנוסף, מצאתי בית בסטודיו ניקה, שהיה מקום משמעותי בהתפתחות שלי כאמן ובבניית הסאונד שלי.
מתגלגל עם העולם המשיך את הסיפור של שלומפר ולימד אותי פשוט להתגלגל עם החיים – לקבל שינויים, ללמוד מהם ולהמשיך קדימה.
הפרק האחרון, שלומפר – הסאגה האחרונה, נכתב מתוך החיים עצמם. מתוך הניסיון לשלב בין עבודות, שכר דירה, אולפן והמרדף אחרי החלום. זאת הייתה תקופה שבה הרגשתי את הקושי של השגרה בתל אביב, אבל דווקא מהמקום הזה הגיע הפרויקט הכי שלם שלי.
בסוף התהליך הבנתי ששלומפר הגיע לנקודה שבה הוא צריך להסתיים. לא כי הוא נכשל, אלא כי הוא השלים את התפקיד שלו. שלומפר גדל יחד עם אלעד, ולא להפך. הוא התחיל כדמות שמחפשת את הקול שלה והגיע לרגע שבו אני מוכן לפתוח פרק חדש.
בדיעבד, כל הטרילוגיה היא ציר זמן אחד – מהחייל שמחפש את הקול שלו, דרך המעבר לעיר הגדולה, ועד האדם שאני היום. אפשר לשמוע בה לא רק את ההתפתחות המוזיקלית שלי, אלא גם את ההתבגרות האישית שלי.
המופע ב־3.9 הוא הסיום של המסע הזה. אחרי הופעה של טיילר דה קריאייטור, הבנתי שאני לא רוצה רק לעמוד על במה ולבצע שירים – רציתי ליצור עולם שלם. יחד עם אפרת וטל לוי יצרנו מופע תיאטרלי שממשיך את השפה של הטרילוגיה: לא אוסף שירים, אלא סיפור אחד.
הקהל שיגיע ייכנס לעולם מקביל שבנינו במיוחד עבור הסאגה האחרונה, דרך שילוב של מוזיקה, פרפורמנס, הקרנות ותיאטרליות. מבחינתי, המטרה היא לא רק להעביר הופעה, אלא לתת לאנשים חוויה שתגרום להם להרגיש, לחשוב ולהאמין שגם הרעיונות הכי גדולים ומשוגעים יכולים להפוך למציאות.
כי בסופו של דבר, זאת הסיבה שאני יוצר.
