- Ohad Braun
- 23 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
בזמנו כתבתי על האלבום 'פסנתרוק' של חני דינור ורמי הראל:
בכללית, אני לא חובב קאברים גדול.
לעיתים צץ איזה אחד שמערער לי את התפיסה הזו. לעיתים רחוקות יותר, צץ לו אלבום שלם כזה.
כזה הוא האלבום פסנתרוק של חני דינור ורמי הראל.
לקראת הופעת ההשקה הבאה עלינו לטובה אחרי דחיות ועיכובים חוזרים ונשנים, כולם מפאת סיבות שמוטב היה שלא היו קורות אף פעם, ביקשנו מחני לכתוב לנו כמה מילים על האלבום.
מספרת לנו חני:
כשמחליטים להקליט אלבום מחווה לרוק הישראלי הגברי שכולו גרסאות כיסוי ועוד לשירים אייקוניים שאנחנו כמוזיקאים מחוברים אליהם מבחינת המילים, הלחנים, ההפקה המוזיקלית והביצוע הווקאלי, נשאלת השאלה – למה?
למה בעצם להקליט שיר שהצליח ואף צלח את השנים שעברו עליו כסוג של להיט נצחי, שאתה אוהב אותו בדיוק כמו שהוא? ועוד אלבום שלם כזה?
שהרי אם אין תשובה ראויה – אין הצדקה לעשות זאת.
להלן הסבר קצר ולא ממצה :
יש מושג באמנות שנקרא – קנאת סופרים, לא הקנאה הרעה ( שלצערי נגועים בה אמנים רבים ושהרשתות החברתיות אף העצימו, כי אפשר לראות בכל רגע נתון מה קורה אצל האחרים ואז לסבול מהתקף תסכול ומרירות) אלא קנאה טובה, כזו המניעה לפעולה, להתחדשות וליצירתיות, מתוך השראה מהצלחתו של האחר.
אז אחרי השראה עברנו לשלב הבחירה (לא פשוט לבת מזל מאזניים שכמוני)
וצריך כמובן להגיע להסכמה עם שותפי המוכשר שהתברר כדעתן לא קטן, סתם – תכלס רמי ואני עובדים יחד שנים, מה שהפך את המזל שלי ל - תאומים ☺ כי יצא שהתלהבנו מאותם שירים.
אנחנו לא רוקיסטים, אבל אין כמו לקחת שיר ששייך כביכול לעולם אחד ולעשות לו המרה לעולם אחר – כלומר – משיר רוק בהפקה חשמלית לשיר אקוסטי, אינטימי, כזה שמעניק לו פרשנות אחרת ונותן למילים משמעות חדשה. טוב, לא ממש סיפור חדש, אבל אולי דגשים אחרים ואולי בכ"ז לספר סיפור גברי מנקודת מבט נשית, בהכרח יוצק בו ארומה אחרת.
אגב, זו בדיוק אסטרטגיית ההרחקה - ככל שנרחיק את השיר מן המקור, כמו מעבר מ - זמר ל - זמרת, מ - רית׳ם סקשן ל - פסנתר, כך תגדל ההצדקה לקאבר.
וההצדקה גם מאתגרת מעוד זווית כ - מבצעים, כי ביצועים אקוסטיים כאלה חושפים אותנו במקסימום לאוזנו של השומע שמקשיב לכל מילה וצליל!
אה ועוד אתגר לא פשוט - המאזין גם נתון בהכרח להשוואה לביצוע המקורי, שכבר התרגל אליו וכבר ציינתי שבחרנו את הטובים והאהובים.
אז נכון, בניגוד לאלבומים הקודמים שלי שבהם אני גם על תקן מלחינה, כאן האתגר הוא כזמרת מבצעת.
וזה בסדר לאהוב יותר את המקור ( עד שתתמידו להאזין לאלבום ותתאהבו) אבל המבחן הכי חשוב הוא מבחן האחרות otherness כלומר – לא חיקוי, לא כמו, אלא – אחר!
אפשר להכביר הגיגים אבל מעדיפה שתקשיבו למוזיקה ומבטיחה שהמשימה קלה יותר מלבקש מכם להאזין לשירים חדשים שאתם ממש לא מכירים ואגב זו עוד סיבה טובה לרקום אלבום קאברים כי מראש מקלים על הקהל קצר הרוח...ומגדילים את סיכויי ההאזנה.
באלבום אירחנו את מיה בלזיצמן הקסומה שתיבלון הצ׳לו שלה הוא מהמשובחים!
וארז כספי מאולפני ברדו, שהוא חבר ושותף, הקליט ומיקסס .
אנחנו מתרגשים ממש לקראת השקת האלבום בצוותא ב 28/4/26 אחרי שהשקתו נדחתה פעמיים...
ומחכים לכם
חני ורמי
