- Ohad Braun
- 3 בנוב׳ 2024
- זמן קריאה 3 דקות
כבר שנים שנעם ניישול מקשט לנו את הפיד במילים מפרגנות למוזיקאיות ומוזיקאים מסצנת האינדי המקומית. לא רק, כי הטעם שלו רחב ומגוון והוא חשף את כותב שורות אלה לכמה אלבומים מדהימים לאורך השנים.
חוץ מהבלוג שלו, בנועם - בלוג מוסיקה ששורטת, נעם גם מארח בביתו שלל אמנים לטובת הפודקאסט - און דה רקורד.
הפורמט של פודקאסט מאפשר צלילות עומק למוזיקה ולנפש המוזיקאים. לפעמים, גם לנפשו של נעם עצמו.
רצינו ב InD Music לתת לנעם את מרכז הבמה לרגע. לתת לו להיות זה שעונה על השאלות.
נעם, ספר לנו בכמה משפטים עליך.
אישי וצהוב הכי מעניין אבל רקע מקצועי, איך התחיל הבלוג, הפודקאסט, מה עושה חוץ וכו' גם טוב.
"כתבתי על מוסיקה מהרגע הראשון שפתחתי פייסבוק, לא יודע למה, מגיל התיכון צללתי אל הדבר הזה. חבר פנה אליי וקישר אותי אל גיא טנא, שהיה מבקר המוסיקה של גל"צ .
כתבתי תקופה בבלוג שלו (טנא ג'י) ובעצם מ-2016 החלטתי למסד את האהבה למוסיקה עם בלוג משלי, שבשנה וקצת האחרונות התווסף לו גם פודקאסט וזו זכות גדולה. אני עובד כמדריך שיקומי עם מתמודדי נפש, אבל האהבה הגדולה היא המוסיקה"
ספר לנו על הבלוג, על הפודקאסט, וואט מייקס נעם טיק? איזו מוזיקה אתה הכי אוהב לכתוב עליה או לארח את המוזיקאי היוצר?
"אני אוהב לכתוב על מוסיקה שמאתגרת אותי, לא אוהב שירים עם "מסגרת מובנית". שמתי לב למשל שבשירי "פופ" הטקסט משחק תפקיד חשוב יותר מהמוסיקה וזה משהו שלא הבנתי לפני כן, אני אוהב מוסיקה שלא מאכילה אותי בכפית, מנסה לשתול לי מסרים, אני מתחבר למוסיקה שגורמת לי לחשוב. ואני תמיד אגש למוסיקה מהמקום הרגשי, לעולם לא אתייחס אליה בתבניתיות. או בטכניות. תמיד אנסה להבין את הסאבטקסט. ועוד דבר: אני מתעב את המילה "להיט"! או "קליט" וגם אם מדובר במוסיקה אינסטרומנטלית, אז - "נעימה" זו לא נעימה, מוסיקה לא אמורה להיות נעימה..."
מאיפה מגיעה המוזיקה לתוכנית? שירותי ההפצה, יח''צנים, תקליטיית התחנה, המוזיקאים עצמם, רשתות?
"דרך הפלטפורמות השונות : לינקטון, פטיפון וכו' אבל בשנים האחרונות המון מגיע דרך יחצניות/ים מקסימות ומקסימים וזה גם המקום לומר להם תודה עצומה. פתחתי תיבת מייל עבור הבלוג אבל (ותודה ליקום על זה) אני לא תמיד מגיע, אז אם יש מוסיקאים שרוצים לשלוח שירים הכי כדאי בוואטסאפ."
מה יגרום לך להאזין לסינגל של מוזיקאי שלא שמעת עליו או ממנו לפני כן?
"עטיפה, בדרך כלל, לעיתים רחוקות קומוניקט, למרות שאני משתדל לקרוא. או בעצם הפנייה של המוסיקאי/ת בהנחה שהוא פנה אישית."
ספר לנו על רגע מכונן בקריירה המוזיקלית שלך. שיר מיוחד, אורח מיוחד, אירוע מסויים?
"המושג "קריירה" מצחיק אותי, אין לי קריירה, אני בסך הכל אוהב מוסיקה ושמח שהמילים שלי מגיעות.. אבל: אני זוכר רגע אחד מאוד מאוד מכונן, מוסיקאית יקרה ומוכשרת שאלה אותי אם ארצה לראיין את יצחק קלפטר, זה היה כמה חודשים לפני שנפטר, והראיון לא יצא אל הפועל פרט לשיחת טלפון של 2 דקות. לצערי זה יקרה כנראה ובעזרת השמש בגלגול הבא.. אבל אני מוקיר לה תודה על האפשרות."
אלבום לאי בודד.
"נו טוב, יש כמה: אני אלך על 6 : 3 מכאן ו-3 מחו"ל "הילד שבך" של פוליקר, "האחר" של סחרוף ו"שמונה שורות" של נעמי חשמונאי ומהניכר: "The Promise" של ואסיליס סאברופולוס. "Surprise" של פול סימון life in liepzig של טרייה ריפדאל וקטיל ביורנסטאד - יש עוד המון כמובן."
מילה למאזינים, קוראים.
"מוסיקה היא עוד אמצעי להבעת רגש ללא מסננים, אם אתם מתחברים למשהו, מסתקרנים ממשהו. תחקרו אותו לעומק.תמיד."
8. מילה למוזיקאימיות
"אני כותב כאן גם כגבר לפני שאני אוהב מוסיקה. לצערי הגבריות בתעשייה בארץ תופסת מקום נכבד ולעיתים המקום הזה משתכר מהכוח ועושה כל מיני דברים שלא עולים בקנה אחד עם מוסריות. חשוב לי לומר לכן - שיצירת מקום מאפשר מתחילה ביחסי אנוש. יצירה מתחילה ביחסי אנוש מכבדים. וחשוב לי לתת בעיקר בפודקאסט שלי מקום שבו כולן יוכלו להרגיש בנוח. אני פה בשביל המוסיקה תמיד, ואין לי מניעים זרים, לשמחתי הרבה כל מי שהגיעה להקליט פרק יצאה עם חיוך. ואם אני מצליח להעניק את המקום הזה. זה שווה הכל. כי אני יודע כמה הסביבה הזו מאיימת לפעמים."
תודה נעם :)
העשייה של נעם מגיע ממעמקיי ליבו. זה ניכר בכל בלוג-פוסט שלו ובתגובות המוזיקאים שדיברתי איתם והתארחו אצלו. ישנם שני פרקים שנהניתי מהם במיוחד. גם בגלל המוזיקאיות הנהדרות וגם בגלל הנינוחות שהן השרו על נעם, מה שנתן יותר תחושה של שיחה אישית מאשר ראיון.
תעקבו אחריו.
