אורי שמר (ORIE) - סבתא שלי / Abuelita

אורי שמר מערבבת עברית עם ספרדית ושרה שיר יפה יפה לפתוח איתו את הבוקר ואת כל בוקר ואת השבוע.

שש דקות ושלושת רבעי הדקה (חייבים גם לציין את האומץ שבאורך של השיר) של שמח וכיף ונעים.

אורי קוראת לזה הזמנה לריקוד אבל כמה רגעים אחרי שלחצנו על הפליי זה נהיה ברור שהיא לא באמת משאירה לנו ברירה. זה לא ''יאללה תרקדו אם בא לכם'' זה ''תרקדו! כי אמרתי שתרקדו'' וההרגשה הזו רק מתגברת ומתגברת ככל שהשיר מתקדם.

אורי מספרת: "בוקר אחד בשנה שחלפה התעוררתי מחלום ובו זמרת ברזילאית לבושה בשמלה צהובה מתנפנפת עמדה על במה, כשהיא מוקפת במוזיקה, רקעה ברגליה ושרה את השיר הזה.

כשהתעוררתי לא יכולתי לשיר את השיר כי אני לא דוברת פורטוגזית ונשארתי רק עם המנגינה. תוך כמה ימים הגיעו המילים בספרדית וכששמעתי אותן, היה ברור שאלו מילים של ברכה ותפילה שאני רוצה לשיר בעברית.

בכל פעם שהקשבתי לשיר, בכל שלבי ההקלטה שלו, ננגעתי בחלק רך וחשוב. חלק שצמא ומבקש הרמות, ושמחה, ופרגון וכפיים ו״כן! תעשי את זה! את הכי נהדרת בדיוק כמו שאת! והעולם הזה, הארץ הזו, היא עוד תהיה מקום בטוח ויפה יותר, בטוח אם תפרחי!  כן!״ זה אותו מקום טבעי כל כך שמבקש ביטחון מבפנים ומבחוץ "

צילום: לא יודע, גנבתי מהפייסבוק.

אורי ממשיכה: "חלק מהקסם של השיר הזה שאם מסכימות לשיר אותו ולרקוד לו - הוא מממש את ייעודו כאן. זה השיר שמזמין אתכן לרקוד. מתוך כל הכאב והחוסר, מתוך השבריריות של החיים, מתוך המחדלים, מתוך הבדידות, מתוך חוסר הביטחון והספקות, מתוך כל מה שמתערער ולא מסתדר, מתוך הכעס, מתוך העוצמה, מתוך השפל, מתוך הדממה, מתוך כל מה שדפוק ומעוות - לרקוד ולשיר לכן ולבנות השושלת שלכן את הברכה הזו."

אופיר אברהם - רשימת מחשבות יומיומית ממוצעת

אני לא נוטה להתלהב מהאזנה ראשונה בדרך כלל.

התלהבתי.

אני אסכם את רשימת מחשבות יומיומית ממוצעת של אופיר אברהם בוואוווו כי זה מספיק.

את שאר המילים גנבתי מהקומוניקט שלה.

'רשימת מחשבות יומיומית ממוצעת' נולד בין חגי תשרי, בשנה שעברה, כשאופיר עוד גרה בעכו.המפיק שלה, מיכאל טל, ביקש ממנה לכתוב שיר גרובי, וזה מה שהיא ניסתה לעשות. אבל באותו הלילה שוב הייתה אזעקה. היא ירדה עם חבר לחדר מדרגות, חיכתה, חזרה, התיישבה על הספה וכתבה.

ככה זה יצא: שיר על פחדים וחלומות.

אופיר מספרת שיש לה לא מעט פחדים בעולם הזה, אבל כשהיא כותבת ושרה אותם, הכל נהיה קל יותר.והאמת? עכשיו, כשהמלחמה בישראל רק הסתיימה, כשהאוויר עוד טעון וכולם מנסים להבין מה מרגישים, השיר הזה נשמע כמעט נבואי. מציאות שבה עוד אין ודאות, אבל יש תנועה.

אופיר עברה לאחרונה לתל אביב. שוב התחלה. שוב הביישנות. האופניים נעים ברחובות מכל כיוון, הכסף שנגמר, העיר שמרעישה, והשקט שמגיע רק בלילה.ובתוך כל זה, אותה רשימת מחשבות קטנה שמחזיקה אותה ואת כולנו, במקום.

כשאופיר פוחדת, היא כותבת. ואז שרה. או להפך.מי שמנסה להמשיך לנשום ולחלום, גם כשסוף סוף נרגע קצת, אבל עדיין לא באמת שקט.

ברביעייה הפותחת של הפלייליסט האדיר הזה:

אוּרית באוּם - שוב מבטיח

אוּרית באוּם כמו שלא שמעתם לפני כן. בעברית.

אחרי שעוררה סקרנות פעם אחר פעם עם הוייב ה דארק 80'יז שלה בשירים קודמים - Darkness ו Hardly Remember, אוּרית הוציאה שיר חדש ומקסים בעברית. מאחורי הקול העדין שלה עדיין אפשר לשמוע את ההשפעות האפלות כמו ביצירות קודמות

אוּרית מספרת: "בדרך לסווטלודג' התפללתי למצוא שוב אמון בבני אדם. קיוויתי להיזכר בכח האהבה שמחזיק הכל יחד. אך כשתם הטקס יצאתי מהאוהל ודרכתי שוב על האדמה הקרירה כשאני מיוזעת וכואבת עוד יותר. ואז, בדרך הביתה, קראה אלי מתוכי מילה אחת, צלולה וברורה: "חמלה". הלב נשם ואז… נעצר. אין מצב שאתן לעצמי להרגיש את הרגש הטהור המופלא הזה כלפי הכל, גם כלפי הרעים! "כן, גם כלפי הרעים!" התשובה הגיחה מהמעמקים.

אז הסכמתי לרגע אחד. הסכמתי לחמלה שהתפשטה לכל מקום, גם לתהומות גם לשדים. לאנושות כולה. לחיים. וכך נולד החלק האחרון של השיר שוב מבטיח".

שוב מבטיח מביא קול נשי, רגשי ומלא חמלה לתוך הבור שנפער בלב בעקבות אירועי השביעי לאוקטובר. כמו יוצרים רבים, לקח לה זמן לשוב וליצור. וכשחזרה, זה השיר שנולד. אך הוא נולד ללא סיום. רק אחרי אותו טקס מיוזע, בו נזכרה שוב בכח החמלה, היא הצליחה לכתוב את החלק האחרון, המביא איתו מעט תיקווה לאפשרות חדשה.

אוּרית באוּם היא זמרת יוצרת ומפיקה, המושפעת משנות השמונים האפלוליות, וניתן לזהות גם בשיר שוב מבטיח את הסאונד האלקטרוני הקריר וטעון רגשית שהיא כה אוהבת. שוב מבטיח הוא סינגל עצמאי שלישי שהיא מוציאה. במקביל היא עובדת עם המפיק ברונו גרייף על אלבום רוק כואב ומתוק שמתוכנן לצאת בתחילת 2026.

אוּרית החלה ליצור בגיל 40 פלוס בעקבות משבר פרידה מזוגיות ארוכה. 

תמיד היתה בה מוזיקה אך היא לא נתנה לה ביטוי מוחשי. היא חיה עם בן זוגה המוזיקאי בזמן שהיא התפתחה כמטפלת הוליסטית. אחרי שנפרדו התחילו להגיע שירים, מילים ולחנים המבטאים את מערבולות הכאב שבתוכה. היא התחילה לנגן אותם על קסיו משנות השמונים שמצאה בביתה ולהקליט בטלפון. היא ראתה שהיצירה מביאה ריפוי עמוק והיא אהבה את מה שזורם דרכה. היא החליטה ללכת עם הלב, למדה להקליט ולהפיק עם אבלטון והחלה להגשים את המוזיקה שבה. מאז היא רק רוצה עוד ועוד.