UNI-MA - מי בתחרות איתי
- 12 ביוני 2025
- זמן קריאה 2 דקות
מאת: עודד ארצמן
הצמד יונימה הוציאו שיר חדש ובעברית!
עד היום יונימה \ Uni-Ma הוציאו שירים באנגלית בלבד, ועכשיו הן כנראה החליטו שאין כמו בבית. והמעבר הזה נראה לי לא רק מרגש אלא גם מבריק. זה מהלך אמיץ, שמראה שהן לא רק יודעות לקרוא את הקהל המקומי אלא גם לדבר אליו ישירות.
יונימה מספרות: “זו הפעם הראשונה שאנחנו שרות בעברית, וזה מרגש בטירוף. והכי חשוף עד כה. הרגשנו שהגיע הזמן לדבר את עצמנו כמו שאנחנו באמת בלי פילטרים, בלי תרגום.”

השיר מי בתחרות איתי הוא כמו קריאת השכמה לכל מי שמרגישים שהם לא מצליחים לנשום במרוץ האינסופי של החיים וכל הזמן משווים את עצמם לאחרים.
מי מאיתנו לא הרגיש את סינדרום המתחזה? מי לא הסתכל על קולגות מצליחים בקנאה? תמר ומאור שרות בדיוק על זה, וברוב חכמה מרגיעות אותנו שיש דרך לעבור, שזה תהליך ולא הכל מגיע בבת אחת.
השיר עצמו קליל ומקפיץ, שילוב של פופ והיפ הופ עם טקסט שמחליק בקלות אבל נשאר איתך. לפעמים פשוט בא לשים אותו בריפיט, ואז פתאום בתוך כל הכיף הזה אתה תופס את עצמך מהנהן למילים כמו: "סטירה לפרצוף איך שזמן יכול פשוט לעוף" והאגרוף הקטן בבטן מגיע כשהכי פחות ציפית לו.
ואם כבר מדברים על השפעה אי אפשר להתעלם מהקליפ. הוא צבעוני, מלא תנועה וריקוד, עם וייב של יום שמש תל-אביבי שעבר דרך פילטר הכריזמה המטורפת של הצמד. הקליפ שומר על קלילות ובו בזמן מרגיש עמוק, כזה שאפשר לחזור ולראות שוב, ולגלות בו עוד שכבה.
רבים מאיתנו נוטים לחשוב שהצלחה היא עניין של גיל, שחייבים להספיק הכל לפני גיל 25… אבל האמת? זה פשוט לא נכון. כן, גם אם אנחנו רוצים להשתלב בתעשיית פופ או היפ הופ, לגיל אין באמת תוקף.
תשאלו את Lizzo, נגה ארז או טונה.
אם המסר אותנטי, הוא יגע. ואם הוא יגע הוא יחלחל.
וחשוב גם לזכור הקהל בגיל שלכם לא נעלם. הוא חי, נושם, שומע מוזיקה והולך להופעות. יונימה מדברות בדיוק את האמת הזו, בלי מניירות ובלי משחקים.
אני מאזין ל- Uni-Ma כבר הרבה זמן והשיר הזה הפתיע אותי. פתאום האמירה הרבה יותר ישירה, בשפה שלנו, בגובה העיניים וישר לפרצוף. בתור איש שיווק שמלווה אמנים ביום יום אני יודע לזהות אותנטיות כשאני רואה אחת, ופה יש גם אותנטיות, גם סטייל וגם אמירה.
אני לא יודע מי בתחרות עם Uni-Ma אבל כנראה שהן משאירות להם אבק. שימו עין (ואוזן) על הצמד הזה, כי האנרגיה שלהן עוד תדביק את כולכם.



תגובות