אורי סנדר - צללים של עצמך. מאת: עודד ארצמן

אורי סנדר: אומץ מוזיקלי במבט אל העבר והעתיד

לשחרר שיר במשקל 5/8 בשנת 2024 זו אמירה. זה דורש אומץ, ייחודיות ונכונות לשחות נגד הזרם.

אך כשזה נעשה נכון, כפי שאורי סנדר מצליח לעשות, זה מרגיש חלק כמו חמאה. בשירו החדש, סנדר טווה חוטים דקים בין ניחוחות הפסיכדליה של שנות ה-60, הרומנטיקה של ארץ ישראל הישנה והטובה, ועיבוד קולי שמעלה חיוך נוסטלגי ומזכיר את ימי כוורת העליזים. כך נוצר שיר חדש, שמצליח במקביל להיות גם מסע בזמן.

הפסנתר, שמוביל את הקו המלודי, נוכח לכל אורכו, בעוד הבס מצטרף רק ברגעים הנכונים, מוסיף נגיעות עדינות וקישוטים במינון מושלם. התופים וכלי ההקשה מעניקים קצב רגוע ונעים, כשהגיטרות וצלילי הפנדר רודס שוזרים רגעי קסם שמלטפים את האוזן ומחברים את המאזין לעולם רגשי עשיר.

עם אורך קצרצר של 2:28 דקות, השיר מצליח ללכוד אותך מהרגע הראשון, ומשאיר טעם של עוד. למעשה, השיר הזה עשה לי כ"כ נעים שהייתי חייב לבדוק עוד מיצירותיו של אורי סנדר – וגיליתי אוצר. עולם של פסנתרים, עיבודים חכמים ועומק שמוכיח שלסנדר יש הרבה מה להגיד, ולא מעט דרכים יפות לומר את זה.

השיר, שמבוסס על פואמה מאת המשורר הנורווגי אולג האוגה, משקף הרהורים של אדם המתמודד עם עבר רודף. אך בתוך כל זה, מסתתרת אופטימיות זהירה – כמו המשפט "העשב עדיין ירוק", שמזכיר לנו שגם במורכבות, יש מקום לתקווה.

אם אתם מחפשים מוזיקה שמעניקה חיבוק רך ומעורר השראה, השיר הזה מומלץ במיוחד. שימו עין על אורי סנדר – כי עם יכולות כאלה, הוא עוד יגיע רחוק מאוד.