יקיר הלל - אלבום

אין ספק שהאלבום החדש של יקיר הלל, חמישי במספר שנושא את שמו של המוזיקאי, יהדהד עוד תקופה לא קצרה.

זה אלבום שלא מספיקה לו האזנה אחת ולא שתיים וטוב שכך כי כל האזנה נוספת - הרי זה משובח. כמו בקבוק משקה משובח, אתה רוצה להתעמק, אתה רוצה ללגום לאט, לגלגל בפה ולעטות מבט מלא חשיבות כשאתה בולע וחושב לעצמך איך לבטא את התחושות שהוא גורם לך לחוש.

אני משוכנע שכמוני יש עוד כמה וכמה Music Heads שחושבים את אותו הדבר וינתחו את האלבום הזה על מרכיביו בצורה שתוציא ממנו חלק מהכיף...

צילום עטיפה: תום בזרוקוב עיצוב עטיפה: שי צפוני

המוזיקה באלבום נעה בין פולק לבלוז, בין מוזיקת עולם לרוק. בשירים שלו אפשר לחוש בכנות, בחום האבהי והחיבור הריגשי בינו לבין עולם המיסטיקה. הלל הוא נווד שמחליף מקומות מגורים עם נטייה לקיצוניות, דבר שכותב השורות האלה מתחבר אליו, הוא עבר מהשרון להודו, למצפה רמון וכיום בפרדס חנה. נראה כאילו כל המקומות האלה תרמו חלק להוויה של יקיר שתורגמה לאלבום המיוחד הזה.

אולי חוץ מפרדס חנה.....

קשה להצביע על שיר אחד שבולט יותר מהאחרים. כל אחד ואחד בלט, בדרכו שלו.

אבל למי שמתקשה "להתחייב" להאזנה של 37 דקות לאותו המוזיקאי, תאזינו לסיזיפוס, אש ועל האבן שסותמת ת'באר. ואז כבר תתחייבו ל 37 הדקות.