סיכום התשפ"ה

עולם האינדי הישראלי נחשף בפניי באיחור לא אופנתי כלל ועיקר באביב של 2022. גיליתי שם עולם חבוי (לצערי) וקסום שממלא לי את היומיום ולא רק ברמה המקצועית. 

עם הזמן נהיה קשה יותר ויותר למצוא בערימת השחת של המוזיקה המעולה את אותם המחטים שדוקרות חוש מסויים או רגש מסויים או מצב רוח מסויים בצורה חזקה יותר באופן בולט. 

קשה. לא בלתי אפשרי לחלוטין. 

ועדיין, חשבתי שכדאי שאגביל את עצמי כדי שייצא פה משהו לא עמוס מדי.

אז לסיכום השנה העברית הכנתי פלייליסט של שעה ופיפס שמורכב מסינגלים שלא יצאו כחלק מאלבום עדיין. לידיעתי לפחות.

הפלייליסט לא סודר לפי שום סדר מסויים. היה קשה מספיק לסנן ולזקק אותו לתצרותו הסופית (המערכת שומרת לעצמה את הזכות להוסיף לפלייליסט זה ללא הודעה מוקדמת).

פותחת אותו לוחמת הצדק הכי מוכשרת שאני מכיר, רעות ענבר, בשם הבמה LEUS עם השיר Rodeo היפהפה. 

כן. רוב הפלייליסט על טהרת ה''מהממות בלועזית''. לצד LEUS תמצאו את דניאל איל עם Pure, רוני דוט עם One Tone Deeper, ענת פורת עם Tide, אגת עם What It Takes ועוד. 

אבל לא רק באנגלית! יוני-מה מקפיצות בעברית עם מי בתחרות איתי ורעות זורמן מתוקה מתוקה עם הולכת לנגן.

אפילו נציגות גברית יש הפעם כי היו כמה שאי אפשר היה להתעלם מהם כמו עמרי וולך עם אלף עזאזל וגבריאל אהרונוביץ', בשם הבמה ARO עם Special.

את הפלייליסט סוגר הקאבר המטורף שעשתה אפרת כהן ל Army Dreamers של קייט בוש. 

לא ציינתי את כולן וכולם אבל שאר הפלייליסט מגוון ויפה ומשובח לא פחות.

סיכום שנה לועזית יעסוק באלבומים אז יש עוד הרבה למה לצפות.