סיכום שנה אורח - ליאור בנדרסקי - סדר יום

יותר ויותר אנשים מתוודעים לערוץ האיסטגרם - סדר יום אותו מפעיל בחור בשם ליאור בנדרסקי. כל יום ליאור מפרגן שם לאלבום ישראלי אחר. יש שם אלבומים ישנים וחדשים, כאלה שכולם מכירים וכאלה שכדאי לכן להכיר. מכל הסגנונות. כמה מהאלבומים שאני הכי אוהב בעולם עלו אצלו בסטורי או בפוסט. ליאור מרחיב את עיסוקיו במוזיקה ולאחרונה השיק פודקאסט במסגרת ה popup.fm שלו שבו כבר הספיק לארח את קוואמי, רועי פרייליך (נערות ריינס) ואלי לולאי.

הכי טבעי וראוי היה להזמין אותו לסכם את השנה שלו באינדי המקומי, שמקבל אצלו כל כך הרבה מקום בעמוד, מנקודת מבטו.

אנחנו מסכמים שנה עברית שניה אחרי השנה העברית הראשונה של אותה שבת שסיכמה הרבה שנות עבריות של לפני האסון. לא מעט אלבומים יצאו בתשפ״ה, חלקם כאלה שהיו אמורים לצאת בתאריכים סביב אותה שבת ונדחו, ואז שוב נדחו ולבסוף יצאו. 

אני מדבר עם לא מעט יוצרים השנה ותמיד שואל האם השביעי באוקטובר השפיע על היצירה שלהם והתשובה היא תמיד: ״אפשר שלא?״ אבל מוכרחים להמשיך. חובה. אי אפשר לעצור, אסור. 

והיצירה העברית בועטת השנה לכל מיני כיוונים מעניינים. מגוון אלבומים, יוצרים ותיקים וחדשים. 

הנה ניסיון לרכז את מה שאהבתי בתשפ״ה. בואי אלינו בחיוך תשפ״ו, תני לנו אור, תקווה ורוקנרול.

אני רוצה לציין מספר אלבומים שאהבתי במיוחד.

• אילן פלד - רותי 

כולם יודעים שהוא גאון קומי. אבל מי ציפה לאלבום כזה? עשיר, מסתורי, אישי, עם הפקה מטורפת של רועי דורון וייעוץ אומנותי של קוואמי. יש כאן הכול: דאנס סוחף, בלדות עם נגיעות פולק, רוק הארדקור על גבול המטאל, ים תיכון, סלסולים והמון נשמה. נדיר למצוא אלבום כזה בארץ.

שמחתי והתרגשתי לדבר עם קוואמי על האלבום בפודקאסט שלי: https://popup.fm/seder-yom?event_id=KCEJV5MPu8zUxpDaS7tj

• נערות ריינס - קשה לאהוב

פה אני מודה שאני משוחד. כל דבר שריינס או רועי פרייליך נוגעים בו תפס אותי תמיד חזק. אלבום חדש אחרי 13 שנה ונכנס כמו משאית בטון. כתיבה מסעירה, הפקה של שלומי מנצור שלא מתיישרת לפי קונבנציות. כל שיר פה פגיעה ישירה, ובעיקר שיר הנושא.

גם פה התמזל מזלי לדבר עם פרייליך על האלבום החדש ועל יצירה בכללי: https://popup.fm/seder-yom?event_id=AcLx55QCamjTmOeaOK7k

• ערן צור - סימנים מוקדמים

בעיניי היצירה הטובה והמלאה ביותר של ערן צור. כן, כולל כרמלה הראשון, כולל עיוור בלב ים, כולל הכל. צור לוקח את השנים האחרונות שלו ומסכם באלבום שכולו מסע בין חיים לאובדן. הרבה פינות אפלות באלבום הזה, בלי פשרות, בלי לוותר על הכניסה לאזורים הלא נעימים (ליוצר ולמאזינים). סאונד מהפנט, הפקה מעולה של יוסי מזרחי, חלק מהשירים הם פוטנציאל המנונים. יצירה מופלאה. 

• אדיוט - האמנה החברתית

קודם כל, זאת הופעת השנה שלי. לפני מיליון שנה הזמינו אותי להופעה בהייניקן הבימה של להקה מירושלים שאני ״חיייייב להכיר״. ירדתי במדרגות לכיוון המועדון, חוצה את מחסן התפאורה של התיאטרון, והנה מאות אנשים חנוקים שבאו לראות את מרסדס בנד. תמונה של רונן כוכבי הגיטריסט שלקחתי עם הנוקיה הישנה שלי עדיין תלויה אצלנו בסלון. זאת הייתה הופעה שלא אשכח כנראה לעולם, ולפני מספר שבועות במרץ2 ראיתי משהו שהזכיר לי את הערב ההוא. אדיוט הם אורי רוסו ואיתמר לבשטיין. הם עושים רוקנרול עם וייב קצת היפ-הופ, עם שירים ממכרים, הפקה סופר מוקפדת. זה אלבום חובה חברים, חובה. 

ליאור בנדרסקי | צילום: מפרופיל הפייסבוק

• דניאל רובין - מנטרה ללב מתגעגע

כל כך יפה, מרגש וזורם כמו טיול אחד ארוך בין סיפורים וגעגועים. רובין הוציאה השנה גם אלבום בהופעה עם הרכב כלי המיתר צ׳יל פיל ו- EP עם הראפר אופירי. שקצב הריליסים הזה שלה ימשיך גם בשנה הבאה.

• הזאבות - זה מה יש

מהאלבומים שלא הפסקתי לשמוע השנה. בועט, אמיתי, בלי מסכות כי זה מה יש. לגמרי אחד מאלבומי הרוק הכי טובים שיצאו השנה.

• יוגב גלוסמן - לי יש עוד ים בתוכי 

אלבום שישי ליוגב גלוסמן (או יוגי). אלבום שהוא מעין פרויקט שבו גלוסמן כותב השירים והמלחין ובפרונט מתחלפים אורחים שהוא אוהב כמו נינט, אביתר בנאי, רותם בר אור ועוד. הקריירה העשירה של גלוסמן (גיטריסט, יוצר, זמר) מגיעה לשיא באלבום הזה. יש בו כמה מהשירים הכי יפים ששמעתי לאחרונה (בדגש על ״עונות״ עם דניאלה תורג׳מן).

• עומר גושן - יפו בת ים

אני עוקב אחרי עומר גושן אחרי שאיכשהו הגעתי להופעה שלה והתעלפתי מהכריזמה. אלבומה השני יצא ממש לפני מספר שבועות והשתלט לי מהר על הפסקול היומי. שירים חשופים ונוגים עם סאונד חלומי. מאוד ממליץ להכניס את עומר לפלייליסט יומיום שלכם. 

• אלי לולאי - אביב ביפו

התרגשתי מאוד לארח את לולאי בפודקאסט שלי לדבר על ה EP החדש שלי לאחר יותר מדי שנות הפסקה בקריירת הסולו שלו. רק ארבעה קטעים והרבה תיאבון לעוד. רחוק מהסאונד של רוקפור, מאוד אישי וישיר. שירים שמרגיש שאיתי כבר שנים כבר מהאזנה ראשונה. מאוד מומלץ.

• יובל מנדלסון והמסע לפולין - המסע בדם

רוקנרול חד, ציני, ישיר, קודר, מציאותי, סוחף וחם. אלבום שלישי להרכב של יובל מנדלסון ואני חושב שזה התחבר להם ממש טוב הפעם כלהקה. חייב לתפוס את זה בהופעה בהקדם.

• סימה נון - קילומטרים

היו השנה אלבומים של רביד, טונה, פלד, צוקוש ועוד רבים וטובים בהיפ-הופ (וכל האלבומים של מי שציינתי פאקינג מעולים!), אבל לדעתי סימה נון אחראית לאלבום הכי טוב השנה בז׳אנר. אוהב מאוד כל מה שהיא הוציאה עד כה וקילומטרים זה האלבום הכי טוב שלה. 

והיו עוד הרבה אלבומים מעולים השנה, כולם נוצרו פה ובעברית בלבד. רקחתי לכם פלייליסט שמורכב מרוק, פולק, היפ-הופ, אלקטרוני, קצת ג׳אזי, אינדי, קצת פחות אינדי, פופולארי עד הכי אנונימי שיש. 

תנו פליי. 

שנה טובה.