עידית אשל - Achildi
- Ohad Braun
- 18 בפבר׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
האלבום החדש של עידית אשל הוא כמו ארוחה מלאה שמורכבת מכמה מנות בטעמים שונים כשהקו המחבר שהוא עידית עצמה עם העוצמות בקול שאי אפשר להתעלם מהן.
באלבום היא משלבת עברית, אנגלית, ערבית, ספרדית ואפילו, החביבה עלי מכל שפות השירה, צרפתית. עם השפעות של פולק ושאנסון ועד פלמנקו כהלכתו, עידית לוקחת את המאזין ומצרפת אותו למסע המשפחתי שלה. בעוד שלרוב אני הססן בנוגע לשילוב שפות שונות באלבום אחד (בלי סיבה מיוחדת באמת), אידית מצליחה לייצר את החיבור בין השפות והסגנונות בצורה שמצדיקה את הכל.
זהו אלבומה הרביעי של עידית אשל, מאגד בתוכו תימה ששזורה בכל השירים, שמדברת על כוח לקום מחדש, לאזור כוחות ולגבור על קושי. השנה יותר מתמיד, יש לזה משמעות עמוקה לכולנו. פירוש השם בבוכרית "נפתח, חזר לחיים״, עידית קיבלה השראה מההיסטוריה המשפחתית, מסבא רבא שלה, שחזר מסף מוות פעמים רבות ונקרא בשם אצ׳ילדי שהפך להיות שם המשפחה. עידית הפכה את האיכות של אצ׳ילדי לדמות נשית, יודעת כל, שמובילה אותה מעבר לייאוש, מעבר לשינויי זמן וגיל, ונותנת לה כוח להמציא את עצמה מחדש. השירה הייחודית והמוזיקה מתכתבות עם המסע שעברה המשפחה דרך הודו, פרס, ספרד וטורקיה בדרך לארץ
תגובות