עמרי וולך - אפס.אחד

החיבה שלנו, כאן ב InD Music IL, לשירה נשית לא חדשה ולא סוד. השנה ייכנס אלבום גברי לרשימת אלבומי השנה שלנו. על אפס.אחד של עמרי וולך נדלקתי מהאזנה ראשונה. לא שומעים הרבה כאלה. עולם מוזיקלי שלם שמורכב מרוק, פולק ופסיכדליה עדינה. טקסטים סאטיריים, הומוריסטיים והגשה תיאטרלית. זה אלבום שלא נותן לך לשבת בשקט ולהאזין 'על הדרך', משהו תמיד מושך את תשומת הלב, כאילו צועק - היי!! אני במרכז עכשיו! ואתה נותן לו וזה כדאי כי זה טוב.

איור קאבר: יערה ששת

אלבום הביכורים של וולך, אפס.אחד, נולד מתוך החיבור בין ערך עצמי נמוך לבין מציאות בינארית, קרה ומתקדמת. בין שתי הקצוות האלה נכתב האלבום — מסע התבגרות בתוך עתיד סינתטי, קר ומעורפל, כשאש המלחמה בוערת סביב. בצורה ניגודית לתוכן, האלבום מבוצע כולו בכלים חמים, אורגניים, ללא שום מעורבות של דגימות וצלילים דיגיטלית.

באלבום משתתפים נגנים מוערכים כגון: יהוא ירון (קונטרבס), גיא שמי (גיטרה חשמלית/כינור/פרקשנס/קולות) ורועי גנות (גיטרה אקוסטית/קולות). 

וולך, הידוע בכתיבה סאטירית, הומוריסטית וציורית ובפרפורמנס תיאטרלי חסר מעצורים, פותח כאן חלון נדיר אל נוירוטיות, חרדות ושאלות קיומיות שמבעבעות בו שנים. זהו אלבום שנכתב מתוך פחד מהיעלמות — ומתוך פחד עמוק אף יותר: הפחד למות בלי להשאיר חותם.

צילום: מאיה חדש

לאחר עשור של הופעות כזמר סולן בלהקת הגלאם בנות לוציפר וסיבובי הופעות ברחבי הארץ, עמרי מצא את עצמו, בעקבות מגפת הקורונה, מתמודד עם חרדות קיומיות ופחדים תהומיים שהיו רחוקים מלהיות סטנדרטיים. עמרי החל לעבוד עם המפיק המוערך גיא שמי (אינפקציה, מרסדס בנד, לא) על אלבום הבכורה שלו. המפגש בין השניים יצר אלבום ייחודי, מקסים ומבלבל כאחד.

צלילה נעימה.