top of page
InD logo.png

לולה קידר ואוהד בראון חושפים כל מה שחדש וטוב בסצנת האינדי המקומית

חיפוש
  • תמונת הסופר/ת: Ohad Braun
    Ohad Braun
  • לפני 6 ימים
  • זמן קריאה 2 דקות

אני מחבב את החריג, אני בעד השונה, תומך בשבירת תבניות וביצירת משוואות תוך כדי התעלמות גורפת מהנוסחאות. 

השיר קצר? דקה ופסיק? דיינו 

השיר ארוך? נושק לעשר דקות? דיינו


לא הוצאת אלבום מעל לעשור ויום בהיר אחד הוצאת שני סינגלים שכל אחד לוחץ על כל מיני כפתורים במשאבה של המנוע שבחזה? דיינו. 

זה בדיוק מה שעשה דויד פרץ כשהוציא לאחרונה שני סינגלים ביום אחרי הרבה יותר מדי זמן.


רק החיים ינחמו ו שיר ישראלי




כל אחד משני השירים האלה, בדרכו, נוגע בחוויה הישראלית בצורה מרעננת ואוורירית, במיוחד בהתחשב בתקופה שעוברת עלינו ב..... שבעים ומשהו השנים האחרונות.

רק החיים ינחמו מזכיר לנו ברוגע מקסים קצת מהמובן מאליו שמסביב שדווקא הוא אמור להיות הנחמה שלנו. ילדים שגדלים, זריחות קטנות, החיים. 



שיר ישראלי קצת לקח אותי אחורה והכניס תחושה של טעם של פעם עם צלילים שמזכירים תקווה ואופטימיות תמימה בנוגע לעתיד המקום אבל לא בלי לתבל את זה במציאות נושכת כשהוא מביע תקווה שביתו הקטנה תגדל לבחור להמשיך לחיות בחצי הסיכה שלנו על מפת העולם. 



לקרדיטים השתרבבו כמה שמות נוספים החביבים עליי במיוחד בביצה העצמאית המקומית. ליידיז פירסט אז נציין את נועה שמר ומיכל לוינטון שתרמו את קולן הכובש ובגזרה הגברית נציין את נדב אזולאי שלקח חלק בהפקה ובנגינה. 


דויד פרץ | צילום: גנבתי מהפייסבוק שלו
דויד פרץ | צילום: גנבתי מהפייסבוק שלו

דויד פרץ הוא עיתונאי וצלם בישראל היום, מגיש 'בין השמשות' בגלצ, הוא מוזיקאי שמנגן בלוז אפרו-אמריקאי על גיטרה ספרדית שיוצרה בסין, בבית על גבול המדבר הים-תיכוני. ודווקא ביום העצמאות תשפ״ו, הוא מוציא סינגל מקדים לאלבומו החדש ״שלג בבאר שבע״.

האלבום הוא הראשון שלו מזה עשר שנים. לשאלה מדוע לקח לו עשר שנים להוציא אלבום הוא עונה - "החיים, ישראל, והחיים בישראל". פייר אינאף.

את האלבום הפיקו דויד פרץ ואוהד אורבך. הוא נולד, כמו כל דבר טוב בישראל, מתוך ביטול. סיבוב הופעות של דויד פרץ בהודו עמד לצאת לדרך, ובוטל ברגע האחרון בגלל המלחמה. מרבית האנשים היו מבטלים גם את החזרות. פרץ ואורבך החליטו: אם כבר התאספנו - נקליט. כמו שאמרתי בפתיחה - דיינו.



 
 
 
  • תמונת הסופר/ת: Ohad Braun
    Ohad Braun
  • 5 במאי
  • זמן קריאה 2 דקות

האלבום Made in 1997 של המוזיקאית עדי ורד הוא אחד מאלבומי הרוק הטובים שיצאו פה בתקופה האחרונה.

אלבום של רוק אלטרנטיבי, רוק גיטרות עם סולו גיטרה וסאונד חי, כמיטב המסורת של אולד-סקול אינדי. עדי ורד - זמרת-יוצרת ומפיקה, נגנית גיטרה ובס, מפיקה רוק עם ביצים. אוסף של שירים אנושיים, אישיים, על משבר זהות, חרדת ביצוע, אהבה, חברות ורעל. כתיבתם התפרסה על פני 8 שנים, הישן ביותר נכתב כשהייתה בתיכון.



פוסט-אלאניס מוריסט, פוסט-אוליביה רודריגו-מוריסט, ורד היא בעיקר פוסט-בולשיט. נקיה מאבלטון, אוטוטיון, ושאר מייק-אפ אודיופוני, ורד פשוט נותנת בראש. שיריה הם הכלאה בין הפופ-פאנק של גרין דיי והנטיות הפרוגרסיביות-אגרסיביות של Biffy Clyro, לבין פזמונים אינטנסיביים אָ-לַה Queens of the Stone Age, פרקשן אָ-לַה Foo Fighters, סולואים מלודיים אָ-לַה סלאש נ' רוזס, ורמזים ל-St. Vincent - מינוס הליטוש.


השיר Session הוא פורפליי הולם ל - Made in 1997 - שנת הייצור של ורד, ותור הזהב של הסאונד שמאפיין את ה-EP הראשון שלה. השיר נולד כמו תינוק - בועט, מהיר ועצבני. מלווה בכאבי בטן ובחילות. "כתבתי את Session כשהבנתי שאני שומרת המון בבטן. האינסטינקט להדחיק פשוט העביר את הפחדים שלי מהראש לגוף", מסבירה ורד. ואולם ההכחשה התגלתה כמנגנון הגנה לא אפקטיבי ולאחר סשן פסיכואנערף, בחילתה רק גברה. היו אלו הסשנים עם הגיטרה שהתגלו כטיפול יעיל. "נראה שהשלב הראשון הוא להודות, לפחות בפני עצמנו, מה גורם לבטן שלנו להתהפך כשאנחנו חושבים " 'מה אם כולם היו יודעים' ". 



ורד מתאימה תוכן וצורה, גישה והגשה. Now I See עוסק בחופש שמגיע עם ההבנה שעם כל הרצון הטוב, דברים לא תמיד מסתדרים כמו שרצינו. "אם משלימים עם זה שאין ודאות בחיים, שאין לנו שליטה מלאה על כלום, אפשר לשחרר קצת, ולחיות", היא מסבירה. "אפשר לחיות לצד הכאוס וליהנות מכל שאר הדברים שיש לחיים להציע, מהדברים הקטנים". 

 


ורד כתבה את Now I See בסוף כיתה יב' בעקבות אהבה וציוניי בגרות ששברו את רוחה. העובדה כי ניגנה בלהקת לטין ג'ז באותה תקופה, מטרידה בפני עצמה. תהליך הכתיבה היה תחליף אודיופוני לציפרלקס ופסיכולוג - התמודדות רוק-אלטרנטיבית עם תהליך ההתפכחות הבלתי נמנע שעוברים בגיל 18. או 38. או 55. כך או כך, מתישהו צריך ללמוד לשחרר. Now I See הוא שיעור בקבלה, שיעור בלשים זין. בקטע טוב.


צילום: ליאור אלון
צילום: ליאור אלון

ורד התחילה את דרכה בקונסרבטוריון בגיל 8, והתדרדרה לגיטרה בגיל 11. בתיכון, היא ולהקתה זכו פעמיים בתחרות הלהקות העירונית לנוער. גרוטסקי מכך, ורד זכתה במלגת לימודים לרימון, וכן בשתי מלגות הצטיינות במסלול הפקה וסאונד במכללת BPM. אך אל לנו לשפוט אותה על הישגיה המפוקפקים. Made in 1997 נשמע כאילו זה עתה יצאה ורד מסשן כתיבה עם ענבל פרלמוטר ו-קורטני לאב - חשופה, מתוסכלת, אך לא מזייפת. בכל זאת, חייבים לחדש משהו כדי לעורר את המוזות.



 
 
 
  • תמונת הסופר/ת: Ohad Braun
    Ohad Braun
  • 29 באפר׳
  • זמן קריאה 2 דקות

היום מלאו שלושים ימים לפטירתו בטרם עת של הראפר והספורטאי שמואל לוי aka סמואל ולמי שיש זיכרון טוב יותר, aka ביג-S



לא מעט ראפרים שרים ממגוון איברים בגוף, סמואל היה אחד מאלה שעם כל הגודל שלו, וכל המשקולות שהרים, האיבר הבולט ביותר שלו והשריר הכי גדול היה הלב הענקי שלו. 

אולי בגלל זה הוא היה צריך קופסא כזו גדולה וחזקה. כדי להכיל. 

אולי בגלל השימוש המוגזם, ליבו הגיע לקצה היכולת כל כך מהר ונדם. 


סמואל חזר ליצור ולהוציא מוזיקה לאחרונה אבל יודעי דבר יזכרו אותו מלפני לא מעט שנים כדמות בולטת בסצינת ההיפ הופ/ ראפ בארץ.  למטה ניתן לצפות בו בימי ערוץ 24 העליזים, בתוכנית דיבור צפוף עם רוי אדרי מנצח באטל מול M-16 (אליאור לוי). ונותן בראש בסוף התוכנית על הבמה עם פישי הגדול ודורי בן זאב. 



זכיתי ללוות אותו בהוצאות ה אי-פי החדש שלו לא מזמן. אי-פי שהיה אמור לסמן את חזרתו לבמת ההיפ הופ המקומי.

בשיחות שלנו גיליתי אדם שמצד אחד שועט קדימה כמו פיטבול להשגת המטרות שלו, שכללו את ההכי טוב מהכל ובעיקר לכולם מבלי להתפשר, ומצד שני אדם עדין, נטול אגו ופוזות שחי את חייו כהתגלמות הקלישאה של עושה מהלב. 



סמואל השאיר אחריו חותם של תחושות זהות בכל מקום אליו הלך ובכל דבר שעסק בו. בקריירה האתלטית שלו זכה להכרה ותארים מכובדים כמו מקום ראשון בארץ בלחיצת חזה בציוד 2018-2019-2020

מחזיק בשיא ישראל בלחיצת חזה בציוד ב 2019

מקום ראשון בארץ במקצה פוש פול לחיצת חזה ודדליפט 2021

מקום ראשון בעולם בסקווט 2023

מקום 3 בעולם בלחיצת חזה 2023

מקום 3 בעולם בדדליפט 2023

מקום ראשון בארץ בקטגוריה מאסטר 1 בלחיצת חזה 2024

מקום ראשון בארץ באופן עד 140 קילו בלחיצת חזה 2024,


מתוך מופע השקת האלבום
מתוך מופע השקת האלבום

לצד כל זה שמואל בלט באהבתו הענקית לכלבים ובעבודתו עם בני נוער בסיכון. במהלך השנים בנה לעצמו שם כמאמן כושר מקצועי ומוערך, העובד עם מתאמנים מכל הגילאים, ובפרט עם נוער וצעירים. הוא הכשיר נערים לתחרויות בהרמות כוח, ליווה אותם בתהליכי אימון ארוכי טווח, והוביל ספורטאים צעירים להישגים, זכיות ועמידה על פודיום. בין מתאמניו, נערים עם צרכים מיוחדים שהאימונים מגבירים את בטחונם העצמי ויכולתם להשתלב, וכן בני ובנות נוער שבזכות האימונים והמוטיבציה שהחדיר בהם התגייסו ליחידות קרביות. הוא עסק בהכנה פיזית ומנטלית לשירות משמעותי בצה״ל, בדגש על משמעת עצמית, חוסן מנטלי, בניית ביטחון והובלת דרך. העבודה עם הנוער לא הסתכמה באימונים בלבד, אלא כלהת ליווי אישי והצבת יסודות לחיים.



''לא יאומן. אמנם לא היינו ממש בקשר כבר הרבה שנים, אבל לעולם לא אשכח (ואני שמח שאמרתי לך את זה לא מזמן) איך כשברחתי מהפנימייה בגיל 17 ל-3 ימים נתת לי לישון אצלך וגם נתת לי קפוצ'ון שחור של No Fear שהלך איתי לפחות איזה 10 שנים קדימה. היית שם בשבילי ברגע קריטי כשהייתי צריך מישהו, היית תמיד אחלה גבר עם וייבים חיוביים'' כתב ירמי ג'רמיה אומני בפוסט פרידה. 


אין מילים כדי לסכם, אין מילים שינחמו את מי שהכיר ואהב את האיש הגדול הזה. 

נותר רק להיפרד. 

ולזכור אותו, בין היתר, דרך האוזניים.

היה שלום שמואל לוי.

היה שלום סמואל. 

היה שלום ביג - S

היה שלום מלך השכונה. 




 
 
 
side banner2.png
side banner.png
bottom of page